עשרה דברים לא דחופים שאפשר לעשות עם ויקיפדיה

לרגל עשור לויקיפדיה, רשימה של עשרה דברים  לא שגרתיים שאפשר לעשות איתה: 

1.לכרוך אותה – היזם/מוציא לאור/ והאמן הרב תחומי הבריטי ג'יימס בריידל כרך את הערך על מלחמת עיראק על השינויים והשיחות שליוו אותו. הערך משתרע על7000 עמודים הכרוכים ב10 כרכים. ההיקף הזה ממחיש את ההיקף העצום של האנציקלופדיה, כמו גם את הדינמיות ורמת ההתעדכנות שלה. 

המעשה של בריידל מחדד תכונה חשובה של ויקיפדיה- היותה אין סופית. האנציקלופדיה מתפתחת כל הזמ ן(למרות שיש דיווחים על האטה בקצב) והעובדה שאין לה התחלה או סוף הופכת אותה למין נחשול בלתי נשלט. 

הערך על מלחמת עיראק בויקיפדיה שכרך ג'יימס בריידל

2. לנחש מה יהיה הסוף – ביטוי אחר לקושי עם אין הסופיות הזו מצוי בשאלון שרץ  במסגרת ויקי לגבי השאלה מה יהיה הערך האחרון שייכתב במסגרת האנציקלופדיה. 

3.לשפץ קורות חיים (גם של אחרים)– 

ריענון קורות חיים הוא ספורט מקובל, אבל מקבל נופך סיכוני כשמדובר במדיה חברתית. 

Wikinews עוקב אחר תיקונים שעורכים  פוליטיקאים אמריקאים  בויקיפדיה, וחושף אותם. כך למשל ג'ו ביידן סגן הנשיא מחק פרטים מביכים בנוגע לפלגיאטים בהם היה מעורב, ועיצב מחדש את עמדותיו הפוליטיות בהתאם לרוחות המנשבות. יש להניח שפוליטיקאים רבים עשו דברים מעין אלה מאז ומעולם – הבעיה עם ויקיפדיה שכל שלבי השיפוץ מתועדים. wikinews בודק את כתובות הip  של המתקנים וכך יודע להצביע על המעורבים באופן מדוייק למדי. 

עסקי שיפוץ קורות החיים הופכים להיות מסעירים עוד יותר כשמדובר בקורות החיים של מישהו אחר: 

כך למשל בחרו גולשים להפוך את דיויד בקהם לשוער סיני מהמאה ה18, ואת רובי ויליאמס למי שמתפרנס מאכילת אוגרים בפאב. 

4. להיחשף לעולם ערכים ליברלי – 

אחת החזיתות הסוערות בתחום שיפוץ קורות החיים הם הערכים המוקדשים למשפחת בוש ועוברים תיקונים שוב ושוב ומעוררים דיונים לגבי נושאים שנויים במחלוקת בתולדות המשפחה. הויכוח הזה מתחבר גם לטענה רחבה יותר לפיה ויקיפדיה מתייצבת סביב עמדות ליברליות מדי. כדי להתמודד עם התופעה הזו הקימו קבוצה של שמרנים אמריקאים אנציקלופדית ויקי מתחרה – הקונסרבפדיה. בניגוד למה שאפשר להסיק משמה הקונסרבפדיה אינה אנציקלופדיה העוסקת בקופסאות שימורים (הערך על הלוף יצטרך לחכות) אלא אנציקלופדיה השומרת על ערכי השמרנים (אבל זאת על גבי ממשק של ויקימדיה שעומד בבסיס ויקפדיה). 

לוגו ויקיפידיה design effect news

 

5. לברר מה חושבים בסי אי אי – מעניין אם אכן ויקיפדיה מתייצבת סביב עמדות ליברליות יותר, ואם זה קשור לאופן שבו היא מתהווה. 

מה שברור הוא שהיא שופר לארגונים ומוסדות המזהים אותה כערוץ להעברת האידיאולוגיה שלהם. כך למשל הסתבר שהסי אי אי אי עורך אלפי ערכים בויקי כאילו אין מחר. מי שרוצה לדעת באילו ערכים הסי איי אי או גופים אחרים משתמשים יכול להיעזר באחד מהאתרים הסורקים את כתובות הip  של עורכי הערכים בויקי ומזהים למי הם שייכים כמו למשל הסורק הזה. 

6. לחבר פסקי דין (ולא לתת קרדיט) -יהונתן קלינגר הבחין כבר לפני כשלוש שנים בכך ששופטת  שילבה  בפסק דין שלה פסקאות  מתוך ערך בויקיפדיה.  בעקבות הפוסט שפרסם קלינגר ויקיפדים חרוצים אף פנו לבית המשפט בבבקשה לקרדיט ונופנפו באדיבות הצפויה. 

7. לחבר ספרים (ולא לתת קרדיט) – השופטת לא לבד – אפשר למצוא ציטוטי ויקיפדיה תחת כל עץ רענן, בנאומים, בפרסומים עיתונאיים ובספרים. כריס אנדרסון הובך כאשר הסתבר שבספרו האחרון "חינם" נמצאו פסקאות שלמות שהושאלו מויקיפדיה. הסופר הצרפתי הפופולרי מישל וולבק שאל גם הוא בספרו האחרון שזיכה אותו בפרס גונקור ל2010  קטעים  מתוך ויקיפדיה. 

מדוע כל המצטטים הנכבדים האלה נמנעים מלחשוף את מקורם? מאחר שמדובר במקור הנגיש ביותר בעולם קשה להניח שהם ניסו להסתיר מהיכן שאבו את המידע, מכיוון שהם נותנים קרדיטים למקורות אחרים קשה להאשים אותם בכך שיש להם משהו עקרוני נגד הבאת דברים בשם אומרם. 

סביר יותר שהמפתח מצוי במעמד המיוחד של הטקסט הזה. הנגישות הרבה של ויקיפדיה הופכת אותה למקור מידע הקרוב יותר למנוע חיפוש מאשר לספר. כפי שרובנו לא נותנים קרדיט לגוגל על מידע שמצאנו דרכו, יש לנו נטיה לא להתייחס לויקיפדיה כאל טקסט רגיל. 

מעבר לנגישות נראה שיש גם משהו בעממיות של ויקיפדיה המקשה לצטט ממנה. ויקפדיה היא מעין "ספר בורקס": טקסט היכול לתפקד כנוצת פתיחות בכובעו של האינטלקטואל הממוסד. נאה להפליג  בחשיבות ויקיפדיה  כמו שנאה ללפלפים לצטט משפטים מ"חגיגה בסנוקר", וכמו שיש היתר להתעדכן בנעשה בבית האח הגדול אם העדכון מתבצע במסגרת קריאת בקורת הטלוויזיה בהארץ. הפתיחות הזו מוגבלת לדיונים מלומדים המדברים על אודות התופעה.  לא נאה להצטייר כמי שבאמת מקורות הידע שלו הם מקורות הידע החובבניים והנגישים ביותר בעולם. (יש להניח שמטעם דומה העדפתי בסעיף 3  ללנקק לוושינגטון פוסט ולא לכתבה בynet בה נתקלתי בקישור הזה לראשונה). מי שרוצה לאתר מקורות ויקיפדיים בטקסטים שהוא קורא ברשת יכול להיעזר בסימלפדיה, מנוע חיפוש המאתר תוכן דומה בויקיפדיה. 

מישל וולבק ויקמדיה קומנס

 

8. לחבר ערכים באנציקלופדיה(ולא לתת קרדיט) – 

בעיות זכויות היוצרים לא נעצרות אצל מי שמצטטים את ויקיפדיה. האנציקלופדיה שחרתה על דגלה לא ליצור ידע חדש אלא לאצור את הידע האנושי הקיים כוללת ערכים רבים המבוססים על העתקות -מאנציקלופדיות אחרות ומספרי עיון ומחקר. העתקות אלה הולכות ומיטשטשות ככל שעובר הזמן כי הערכים עוברים תיקונים ושיפוצים, וכן התאמות ועדכונים לפורמטים של ויקיפדיה. 

מנקודת המבט של חוקי הקניין הרוחני הנהוגים היום מדובר בגניבה פשוטה. יש להניח שהמוציאים לאור שמהאנציקלופדיות שלהם המידע נלקח (ושהתפרנסו היטב ממכירת אנציקלופדיות עד שצצה ויקיפדיה)  מתקשים גם הם לקבל את הגניבות הספרותיות של ויקיפדיה ברוח טובה.  מאידך מזכירים המצדדים ראשית כי חוקים אלה חדשים יחסית ומותאמים לשוק התוכן של המאה ה-19 ולא לעידן המידע, ושנית  שאנחנו מצויים בעידן בו מתהווים מודלים חדשים. כך או כך נראה שהידע האנושי גם כאשר הוא מציית לחוקי זכויות היוצרים בנוי בסופו של דבר על מעט תוכן מקורי והרבה ציטוטים ופרפרזות. ויקיפדיה, כפי שמעיד עליה שמה (ויקי-ויקי-מהר  בהוואית) פשוט עושה את זה הרבה יותר מהר. 

9. ללמוד על עצמך מרובוט התיקונים – 

בין שלל הדברים המתחבאים בתוך המערכת של ויקיפדיה מסתתר גם רובוט היודע לנתח את התיקונים והעריכות שאנחנו מבצעים בויקיפדיה ולהציע לנו תוכן רלוונטי. לא מדובר ברובוט מהסוג שמדבר בקול מתכתי ועובד לפרנסתו בסרטי אימה מסוג ב', ומצד שני גם לא במנגנון "בחן את עצמך" נוסח מעריב לנוער שנותן לכולם את אותה התשובה ( "עליך ללמוד לא להיות שיפוטי  כלפי הסובבים אותך"), אלא באלגוריתם המנתח את הפעילות של משתמש בודד, ורץ על כל התוכן והעריכות שבאנציקלופדיה. 

ויקיפדיה באופן כללי היא סוג של גן עדן לכלי ניתוח שונים ומשונים. כמו למשל " 6 דרגות של ויקיפדיה". כלי זה מבוסס על העקרון שנוסח  בסוף שנות הששים על ידי הסוציולוג סטנלי מילגרום לפיו המרחק הגדול ביותר העשוי להפריד בין שני אנשים הוא של 6 דרגות. לעקרון הזה צצו כל מיני יישומים ובני דודים כמו המרחק בין כל אדם לנשיא ארצות הברית, או מספר ארדש המגדיר מרחקים מהמתמטיקאי ארדש (מי שכתבו איתו, מי שכתבו עם מי שכתבו איתו וכך הלאה). הכלי הויקיפדי מאפשר זיהוי מרחק בין שני ערכים באנציקלופדיה, כאשר הזיקה בין ערכים נקבעת על פי קישור (לינק) בינהם. 

כלי המבוסס כנראה על רעיון דומה אך נועד לסייע בחילוץ מידע מויקיפדיה הוא  הwikisurf המאפשר להזין בשפה טבעית שמות של מושגים ולקבל את כל היחסים בינהם בתוך ויקיפדיה. היתרון של הכלי הזה על פני שיטוט חופשי בויקיפדיה הוא ששיטוט חופשי ייתן לנו את הקישורים שכותבי הערכים חשבו שהם רלוונטיים, בעוד שהמנוע הזה יודע למצוא קשרים ויחסים עליהם לא חשבו מחברי הערכים. 

התיעוד המפורט והשמור בויקי מאפשר גם לקבל תמונה של  טרנדים תרבותיים על פני העשור שחלף מאז עלתה האנציקלופדיה לרשת-הכלי הזה מאפשר להזין מילת חיפוש ולבחון באילו היקפים חיפשו אותה בכל חודש נתון. לאחרונה עלתה לאוויר   notabilia – המאפשר  לעקוב ויזואלית אחר הקטעים שנמחקים בויקיפדיה. 

 

10. לשדוד בנק – לא מומלץ,אבל אם בכל זאת שדדתם בנק, נתפסתם ונכלאתם ל15 שנה –יש לנו המלצה על חומר קריאה. לפי חישוב שערך מי שעיצב את האינפוגרפיקה הזו, 15 שנים הם בערך הזמן שייקח לכם לקרוא את הויקיפדיה מקצה לקצה, בהנחה שקצב הקריאה שלכם עומד על 300 מילים לדקה. הטקסט בדרך כלל בהיר מאוד ושווה כל נפש(למרות שגם בהקשר הזה נשמעות טענות נגד) והערכים מגוונים וכוללים תחומים שלא תמצאו בשום אנציקלופדיה אחרת. אם אין אינטרנט בכלא בו תוצבו – יש כמה כלים המאפשרים להוריד עותק אופליין של ויקיפדיה. 

אם העיצוב של האנציקלופדיה לא נושא חן בעינכם יש מגוון של כלים המציעים לקרוא את ויקיפדיה מממשקים אחרים – אני מחבב את המיזם הזה שמציע ויזואליזציה של התוכן בויקי וגם מעין מפה מושגית על בסיסה. יש שם גם פיל שמתסתובב בין הערכים-  בטח יש לזה סיבה.

לפוסט זה פורסמו 1 תגובה הוסף תגובה

תגובה אחת על עשרה דברים לא דחופים שאפשר לעשות עם ויקיפדיה

  1. פינגבאק: ויקיפדיה – 13 נקודות זכות

השאר תגובה