שוורצנגר פינת שמואל הנגיד

בימים אלה מסיים מושל קליפורניה היוצא שתי קדנציות. רובנו לא יודעים מי היה המושל שלפניו, וגם לא מה שם המושל שמחליף אותו. המושל היוצא הגיע לתודעתנו לא בזכות מעשים יוצאי דופן שעשה כמושל, אלא בעיקר בזכות היותו ארנולד שוורצנגר. 

שוורצנגר

אחד התחומים בהם שוורצנגר המושל חולל בכל זאת מהלך בעל חשיבות היסטורית, הוא  כנראה  תחום ספרי הלימוד. למרות שהתגלה כמי שמשתמש בכתיבתו באקרוסטיכון משל היה רבי שמואל הנגיד, ומבלי שנחטא בסטריאוטיפיות ( אם כותבים משפט כזה, זה מספיק כדי שלא נחטא בסטריאוטיפיות?) לשוורצנגר אין את החזות של מישהו שעשוי להצטיין דווקא בתחום הספרים. שוורצנגר נכנס למשבצת הזו בכך שהכריז  במאי 2009 על מעבר מספרי לימוד מודפסים לספרים דיגיטליים. קשה להבין את חשיבות המהלך מבלי שמתבוננים בכמה מהמספרים: 

37,253,956 תושבים בקליפורניה (המדינה עם מספר התושבים הגדול בארצות הברית). 

6,259,972 מספר התלמידים במערכת החינוך בקליפורניה (נתון מ2008, המספר הגדול של תלמידים במדינות ארצות הברית). 

55% מתלמידי קליפורניה סוחבים ספרים במשקל של 50% (או שמא הוא אמר 15%?) ומעלה ממשקל גופם בדרך לבית הספר (נתון שנשמע מדעי שכזה למרות שמן הסתם מפוקפק,  בכל אופן מספיק טוב למסיבת עיתונאים). 

113 ק"ג-משקל גופו של ארנולד שוורצנגר(ללא ספרים). 

21 מיליארד דולר-היקף הגירעון שמשאיר אחריו שוורצנגר. 

בין 75-100 דולר-עלות ממוצעת של ספר לימוד. 

בין 800-900 דולר-עלות ממוצעת לסל ספרי הלימוד לתלמיד. 

580 דולר –עלות ממוצעת לסל ספרי הלימוד לתלמיד, אם שואלים את התאחדות המו"לים האמריקאית. 

600% -היקף הגידול במחירי ספרי הלימוד תוך 20 שנה. 

2 מליון דולר בשנה-יחסכו למחוז בן 10,000 תלמידים שיוותר על שני ספרי לימוד. 

400 מליון דולר-צפויים להיחסך לקליפורניה במעבר לספרים מקוונים חינמיים במתמטיקה ובמדעים. 

70% משוק ספרי הלימוד האמריקאי בשליטת שני מוציאים לאור- מקגרו היל ופירסון. 

75% -משוק ספרי הלימוד האמריקאי מבוסס על ספרים משומשים. 

7 שנים –לוקח בממוצע לעדכן ספר לימוד מודפס. 

שבוע-פרק הזמן בו משרד החינוך בקליפורניה מחזיר ספר לימוד למו"ל לאחר בדיקה. 

המהלך שהוביל שוורצנגר החל כמהלך תקציבי – שוורצנגר נאבק בגירעון עצום, ומכיוון שבארצות הברית המדינה משלמת עבור ספרי הלימוד (ולא ההורים) קיצוץ משמעותי בהוצאה הזו מקל על תקציב המדינה.הדיגיטציה הייתה בעיקר דרך לעטוף נכון ציבורית את ההחלטה לצמצם בהוצאה על ספרי לימוד. ואכן בשנה הראשונה לא הושקע הרבה בתחליף הדיגיטלי- הספרים עלו לרשת כקבצי pdf  והספרים שנבחרו היו ספרים חינמיים שעמדו בסטנדרטים שהגדירה המדינה. המונח "סטנדרטים" יכול לקבל נפחים שונים- במקרה של קליפורניה מדובר בעיקר בהלימה של הנושאים בספר לרשימת הנושאים שהגדירה המדינה.

על פני השטח שוורצנגר אכן קיצץ נתח לא מבוטל מהתקציב במהלך הזה, אולם למעשה הוא יצר פתח לשורה של התפתחויות שלא בהכרח היו במודעות של הרפורמה הזו בראשיתה. לא מצאתי דוחות המפרטים תוצאות מעניינות של ההתנסות הזו, כמו הישגים או נתוני שימוש. הדוחות שמצאתי התמקדו בשלב היציאה לדרך ומתייחסים לכמות הספרים שנמצאו הולמים את הסטנדרטים כמדד  להצלחה. עם זאת מעיון בדיווחים של המעורבים בתהליך ההטמעה אפשר להשלים חלק מהפערים:

המדינה משלמת פחות אבל בתי הספר יותר–  ברוב בתי הספר אין כיתות עם מחשב לכל ילד, וגם לא בכולן כיתות עם מקרן שבהן אפשר להקרין את הספרים הסרוקים. מעבר לזה הקרנה של ספר בפורמט pdf על הלוח (מסעיר ככל שיהיה) לא נשמעת כמו מתכון מנצח לשיעור  וגם לא כדרך היעילה ביותר להשתמש בספר לימוד.  בתי ספר שבאמת רצו להשתמש בספרים הדיגיטליים הדפיסו אותם – לפעמים בשלמותם ולפעמים חלקים מהספר.  בכך ההוצאה נחסכה מהמדינה אבל עברה לבתי הספר.

ירידה(זמנית?) באיכות חומרי הלימוד–  עיון בספר בהקרנה על גבי מסך בכיתה, או שימוש בתדפיס לא מקצועי, ובשחור לבן יוצרים חווית לימוד איכותית פחות.  בנוסף, שימוש בספרים שסף הכניסה שלהם לכיתה היה החינמיות שלהם, גם הוא לא מבשר כנראה עליה באיכות בתכנים.

המהלך השפיע על לקוחות שלא התכוונו אליהם– ברגע שיש תוכן נגיש בחינם ברשת הוא מעניין גם לקוחות שלא אליהם המיזם כולו כוון, וכך גם בתי ספרי פרטיים בקליפורניה, כמו גם בתי ספר מחוץ לקליפורניה התחילו להשתמש בחומרים החינמיים.

הדיגיטלי תוחב רגל בדלת- ההצהרה על מעבר לדיגיטלי, וההשבתה של השימוש בספרי הלימוד המודפסים במקצועות חשובים, פתחה פתח למהפכת התיקשוב במדינה. הפרוייקט המוטמע באמצעות גופים מלכ"ריים מקומיים מתואר היום על ידיהם כשלב ראשון שכל מטרתו הוכחת ישימות לכך שיש חומר דיגיטלי חינמי העומד בסטנדרטים. הם מדברים בהתלהבות על שלב שני בו הספרים יהיו בפורמט epub כדי שתלמידים יוכלו להגיע עם הספרים לבית הספר כשהם מוצגים על גבי מכשיר קצה דוגמת קינדל.  בעקבות השלב השני יגיע השלב השלישי בו הספרים יהיו אינטראקטיביים ויכללו פעילויות ומולטימדיה, והשלב הרביעי בו ישולבו בהוראה קורסים מקוונים.

חינמיות? – מישהו יצטרך לשלם על מכשירי קצה תומכי epub , על תוכן מולטימדיה עדכני ועל קורסים מקוונים. את זה מבינות גם הוצאות לאור מסחריות כמו פירסון שנכנסות למיזם כבר בשלב השני שלו. כרגע כסף רב מוזרם לתחום על ידי קרנות כמו קרן היולט, אבל אסור להתבלבל –החינמיות הזו היא רק אפיזודה בדרך לשוק משלם, שסביר להניח שיתנהג דומה כלכלית לשוק הישן, ושקרוב לוודאי יישלט על ידי אותם השחקנים. סביר להניח שבחוקי השוק החדשים הם יהיו אפילו דומיננטיים יותר כי במקום שבו פורח השוק הדיגיטלי, שוק המשומשים קמל.בעודו משוטט במסדרונות הממשל ומשלים את הסעיפים האחרונים בטופס הטיולים (מי חותם על השורה של  הסטרואידים?) שורצנגר יכול להמהם לעצמו בסיפוק שבתחום הספרים הוא  התחיל מהפכה לא קטנה – אולי לא המהפכה לה התכוון אבל כנראה המהלך הנרחב ביותר שנעשה עד כה בעולם,שמסמן מהפכה חשובה  ברמה התרבותית והחינוכית.

לפוסט זה פורסמו 2 תגובות הוסף תגובה

2 תגובות על שוורצנגר פינת שמואל הנגיד

  1. פינגבאק: Tweets that mention שוורצנגר פינת שמואל הנגיד -- Topsy.com

  2. מאת סוזי‏:

    אומרים שהוא הולך להיות הנשיא הבא של ארצות הברית-יש למה לחכות!

השאר תגובה