משפחת נילסן וההבדל בין אפליקציה לאתר

המקבילה האינטרנטית לקברי צדיקים היא כנראה אתרים של גורואים טכנולוגיים.ההכתרה של עסקני רשת כגורואים היא לעיתים פזיזה וחסרת הצדקה ברורה (כמו גם במקרה של כמה מהצדיקים) עד שמי שמוכתר כגורו רשת חשוד אפריורית בשרלטנות. שונה מהותית הוא מי שזכה לכינוי הגורו של השימושיות ברשת יעקב נילסן. נילסן נראה בערך כפי ששמו מצלצל,אפשר היה בקלות ללהק  אותו כספרן אדיב בספריה או כפקיד חרוץ במחלקת המים של עיריית קופנהגן. האתר של נילסן הדני מלא במידע עשיר מונגש ושימושי להפליא אבל גם אחד האתרים הפחות אסתטיים ברשת. מי שהשתמש באינטרנט בימיו הראשונים חש גל עכור של נוסטלגיה כשהוא נכנס לאתר של נילסן. האתר נראה כמו שנראו האתרים בראשית ימי האינטרנט כשמסביב היה רק חול וחול והביטים עברו דרך חוט  שהיה מתוח בין שתי כוסות לבן. חוסר העיצוב לא נובע מרצון לחסוך בעלויות אלא מהשקפתו של נילסן שעיצוב גראפי מרהיב לעיתים מזומנות פוגע בשימושיות. באתר של נילסן אפשר למצוא תמיד נתונים מחקריים עדכניים של היבטים שונים הנוגעים לשימושיות. 

 נילסן 1: יעקב נילסן על שימושיות ואייפד

  מאז שהאייפד יצא לשוק נילסן ביצע כמה מחקרים מעניינים סביב האייפד וסביב שימוש באפליקציות באייפד. במחקר שנערך ביולי 2010 הראה נילסן שקצב הקריאה של ספר באייפד קרוב מאוד לקצב הקריאה מקינדל. קצב זה נמוך מקצב הקריאה מספר מודפס אך גבוה מקצב הקריאה מעל גבי מסך מחשב. האם הממצא הזה מעיד על נוחות השימוש בכלים השונים או על אבולוציה טבעית בדרך לשימוש שגרתי? קשה לדעת. אך המחקר מאשש מה שיוצרי המכשירים ניסו להציע – חוויית קריאה הדומה לקריאה מספר מודפס ומוצלחת יותר מזו של קריאה על גבי מסך מחשב. נתון פחות טריוויאלי שעולה מהמחקר הזה הוא שאין הבדל ממשי בין קצב הקריאה באייפד בעל מסך הlcd  לקצב הקריאה בקינדל בעל מסך של דיו אלקטרונית. 

במחקר אחר שערך במאי 2010 הצביע נילסן על כמה מהקשיים שמתעוררים בשימוש באפליקציות. בניגוד לאתרי אינטרנט שמתנהגים בסך הכל על פי לוגיקת שימוש אחידה (לינקים, ממשקים גראפיים שעונים לקונוונציה אחידה, וכן הלאה) בעולם האפליקציות אין אחידות שימושית. לדוגמה הג'סטה של הקשה על תוכן יכולה להוביל באפליקציה אחת להגדלת התוכן, באפליקציה שניה להתנהגות דומה ללחיצה על קישור, ובאפליקציה שלישית לדפדוף. בכל אפליקציה נדרש זמן לימוד של הקונוונציה ושל דרכי ההפעלה וחלק מדרכי ההפעלה האלה(כמו למשל הגדלה באמצעות שלוש אצבעות) אינן אינטואיטיביות. כתוצאה מכך חלק מהמשתמשים לא מגיעים לרבים מהדברים שהאפליקציה מציעה. האוטונומיה שיש לכל אפליקציה מקבלת ביטוי גם באיכות הגראפית הגבוהה הנשמרת ברבות מהאפליקציות. נילסן מצטט גורו שימושיות אחר, את ג'ף רסקין שהבחין בין היפרלינק של כרטיסים להיפר לינק מבוסס מגילה. באייפד שבנוי על מעבר מכרטיס לכרטיס למעצב יש שליטה רבה על התוכן-אנחנו יודעים בדיוק באיזה מנח הקורא ימצא את הטקסט. לעומת זאת בהיפר לינק מבוסס גלילה המעצב יכול להתוות בקווים כלליים את מבנה הדף אך לא להציע עיצוב מלא לכל מנח של הגלילה ולכן אתר אינטרנט יהיה בדרך "מעוצב" פחות.כמה מההערות של נילסן על שימושיות האייפד מודגמות בסרטון הזה של הטלגרף. 

נילסן 2: מדד נילסן והרגלי השימוש באייפד

 התיאור הזה מתחבר באופן מעניין עם ממצאים של נילסן אחר לגבי האייפד-מדד נילסן. מדד נילסן(אין קשר משפחתי מוכח) מזוהה עשרות שנים בעיקר עם מדידת רייטינג של טלוויזיה. נילדן ערך מחקר מקיף באוקטובר השנה בו הציג כמה נתונים מעניינים על האייפד ודפוסי השימוש בו- משתמשי האייפד על פי נילסן  צעירים יותר ממשתמשי הקינדל ועשירים פחות מהם. 

ועם זאת הם מקליקים על מודעות יותר מגולשי אינטרנט (39% העידו שמודעות הפרסומת מועילות להם)ומרבים לשלם על אפליקציות.מדוע אותו הגולש שלא מוכן לשלם עבור תוכן ברשת,עושה זאת בקלות יחסית כאשר מדובר באפליקציה של אייפד? 

מעבר לתשלום הנמוך עבור כל אפליקציה המהווה בוודאי חלק מההסבר,ייתכן שהמפתח לתשובה מצוי במאפיינים שחשף יעקב נילסן . 

אפשר לחלק את חווית השימוש שלנו כצרכני תוכן לשני סוגים של התנסות: הסוג האחד דומה יותר לטיול בתוך פארק והאחר לצפיה בנוף הנע דרך חלון מכונית. 

הקריאה בספר מודפס דומה יותר לטיול בתוך פארק. אנו חווים נוף מסוג אחד,שוהים בתוכו,ומתמסרים לו. לעומת זאת בצפיה בנוף דרך מכונית נוסעת אנחנו דוגמים סוגי נוף רבים,אבל הדגימה הזו שטחית ומעל פני השטח. החוויה של קריאה בספר מודפס דומה יותר ל טיול בפארק-אנחנו לכודים בין שתי כריכות הספר ונתונים בתוך חויה אחידה,הנותנת את הבמה לספר ללא הסחות דעת וחלונות פתוחים אחרים. בקריאה אינטרנטית  אנחנו מקפצים מנוף לנוף ולא שוהים בצורת נוף אחת לאורך זמן. דרכי הקריאה השונות מכתיבות גם התנהגות קניינית מתאימה. נראה לנו סביר לשלם עבור ביקור בפארק, אבל לא סביר לשלם עבור צפיה  בפארק מחלון הרכב. ובהתאמה-קל לנו יותר לשלם על הספר המודפס המקנה חוויה מבודדת מאשר על הקריאה האינטרנטית. 

לסלי נילסן

לסלי נילסן הקומיקאי כוכב "האקדח מת מצחוק" לא קשור ליעקב נילסן,וגם לא למדד נילסן אבל מצד שני נפטר השבוע.(ויקימדיה קומונס)

האייפד יוצר במידה רבה חוויה דומה לספר הבודד, השימוש באפליקציות הוא שימוש בישויות מובחנות ולא גלישה רציפה.האייפד חולק כבוד ואוטונומיה לכל אפליקציה בכך שהוא מאפשר לה לוגיקת שימוש משלה,בעוד שברשת "דקדוק" אחיד לרוב האתרים. אפשר לדמות את האייפד(צריך להגמל מדימויים חלליים) לשרשרת איים שאין משהו המחבר בין אי לאי,בעוד שרשת האינטרנט היא רשת(אזלו הדימויים) שבה כל רכיב קשור לרכיב אחר. הבידוד והייחודיות של האפליקציות, נותנת מקום וייחודיות לתוכן הספציפי. הייחודיות הזו מתגברת בזכות הרמה האסתטית הגבוהה והאינטימית של מסך המגע הדומה מאוד לאינטימיות של דפדוף בספר.ומצדיקה בעיננו תשלום. 

 

לפוסט זה פורסמו 1 תגובה הוסף תגובה

תגובה אחת על משפחת נילסן וההבדל בין אפליקציה לאתר

  1. מאת נחמה ויטניק‏:

    יש לי אייפון ומעולם רכשתי אפליקציה-הכל קיים גם בחינם

השאר תגובה