המקל של הנשיא רוזוולט והשפעת יוטיוב על מושג הספריה

הר רשמור

הנשיא האמריקאי תיאודור רוזוולט נחשב לאחד הנשיאים הבולטים של ארצות הברית עד כדי כך שפניו חקוקות על גבי הר רשמור,לצד דמויות כמו וושינגטון ג'פרסון ולינקולן. אחד התחומים שהוציאו את שמעו למרחוק היו הנאומים שלו. אפשר לצפות בכמה מנאומים אלה בצילומי וידאו נדירים מתחילת המאה ה 20 המצויים מאז ינואר השנה גם ביוטיוב. הצילומים הועלו במסגרת מהלך של ספריית הקונגרס המציפה תכנים מאוספיה בערוצים אינטרנטיים שונים.

הצפיה בכמה מהסרטונים בהם רוזוולט נואם מרתקת. בסרטון הבא למשל אפשר לראות את רוזוולט יוצא למרפסת ביתו ומדבר אל המצלמה. מכיוון שהסרט צולם בראשית המאה ה 20 הוא סרט אילם וקטעי הנאום מגיעים בשקופיות לאחר כמה שניות של צפיה ברוזוולט נואם ללא קול.
קשה להניח שמישהו שלא יודע מה ההקשר של הסרט היה מנחש שזהו נאום של נשיא ארצות הברית. שפת הגוף והתנועות והנפנופים במקל ההליכה נראים יותר כמו צילומים של קשיש נרגן המאיים על ילדים שעשו מעשה קונדס. החלק השני של הסרטון מוזר עוד יותר. רוזוולט יושב עם העורך של המטרופולין והם משוחחים באילמות. השקופית מספרת שהם דנים זה עם זה על המוכנות (כנראה שלא מדובר במוכנות לכיתה א אבל אי אפשר לדעת בוודאות), שמו של העורך לא מצוין בסרט,ושפת הגוף שלו בשיחה מלמדת שהוא עסוק בעיקר במוכנות לכך שהקולונל רוזוולט (כפי שהוא מכונה בכתוביות) ישלוף את מקל ההליכה שלו ויחבוט בו.

חלק ממה שמוזר עבור צופה המתבונן בסרט אחרי 100 שנה קשור כמובן למגבלות הטכניות-מהירות התנועה והאילמות מגחיכות את הדמויות. אולם מעבר לכך חלק מהזרות נובעת מהשאלה מי היה רוצה לצפות בסרטון כזה שכל עניינו להראות את המנהיג נע, ומדבר עם מישהו. עם נגיעה קלושה לתוכן הדברים.
במחשבה שניה אולי זה לא כל כך שונה ממה שקורה גם היום. גם היום כאשר מנהיג מצולם מדבר ההצדקה לכך אינה רק העברת התוכן שהוא רוצה להעביר (לכך מן הסתם יש דרכים יעילות יותר), אלא לא פחות ואולי יותר הצפיה באיש המתנועע והמדבר. התנועה והדיבור מחזקים את האשליה שאנו נגישים אל המנהיג כפי שאנו נגישים לאנשים שאנו פוגשים בחיי היום יום. מה שהשתנה הוא בעיקר רמת השכנוע של אשליה זו של הקרבה שהולכת וגדלה מיום ליום.

ממרתפי הספריה למרתפי האינטרנט

לספריית הקונגרס כ15 מליון פריטים דיגיטליים שעברו ממרתפי הספריה למרתפי האינטרנט וגם לאחר המעבר נותרו במעמקי אתר הספריה נחלתם של מעטים.לפני כשנתיים הספריה החלה בהתנסות בהפצה של התכנים דרך פלטפורמות חברתיות. המהלך הזה החל עם העלאה של אלפי תמונות לפליקר. האוסף זכה לכניסות רבות ולמעורבות גבוהה של גולשים והגיע תוך שנתיים ללמעלה מ 23 מליון דפים נצפים וקרוב ל 30,000 נרשמים לקהילה המלווה את האוסף, ומוסיפה הערות ומידע סביבם וכדומה. לאור ההצלחה בפליקר הספריה הרחיבה את פעילותה בתחילת 2010 גם לחנות המוסיקה של אפל- אייטיונז וגם ליוטיוב. המעבר לפלטפורמות האלה אינו רק מהלך של הנגשה- אלא גם מהלך כפוי של מיון וברירה. הגולשים בפלטפורמות האלה לא משוטטים בדרך כלל במתחם של הספריה. גם אם הספריה פתחה ערוץ ביוטיוב (כפי שעשתה ספרית הקונגרס) עדיין רוב התנועה יגיע משיטוט ביוטיוב הגדול המונחה בעיקר על ידי התוכן ולא על ידי מעקב אחר מי שהעלה אותו. החוויה הוירטואלית אינה עוד חוויה המחקה את החוויה בעולם האמיתי בה אנו נכנסים לספריה ומשוטטים בין מדפיה, אלא משולה לחוויה בה אנו משוטטים ברחוב ומוצאים פה פריט בחלון ראווה של חנות ושם פריט בפתק המודבק על יד עץ ,בין הפתק של המורה לגיטרה לפתק של הדיאטה. במהלך הזה הספריה מקריבה למעשה הרבה מהנוכחות שלה כמוסד לטובת הנוכחות של התוכן המצוי ברשותה.

כמה אנשים מתעניינים באגרוף חתולים?

המעקב אחר נתוני הצפיה ביוטיוב מעניין מפני שצפיה בסרט אינה דומה לצפיה בתמונה. בעוד שבאוסף של פליקר כל מי שפתח תמונה לשבריר שניה במהלך שיטוט נספר בסטטיסטיקות, הצפיה בסרט היא מהלך תובעני יותר התחום במסגרת נתונה של זמן. ההבחנה בין פריט לפריט ביוטיוב יכולה להיות דרמתית. כך נוכל למצוא למשל במסגרת אותו האוסף את אחד הסרטונים הראשונים שהפיק תומס אלווה אדיסון גורף כ 8 מליון צפיות בשנה, מול סרטון אחר שגרף צפיות בודדות (קרוב לוודאי של הספרן שהעלה את הסרטים). מה הופך את הסרטון של אדיסון שהופק באולפנים של אדיסון בסוף המאה ה 19 לפופולרי כל כך? לא רק העתיקות שלו שהרי באוסף סרטים נוספים בני הזמן שלא זכו לתפוצה כזו. כנראה שמדובר בנושא-בסרטון רואים שני חתולים חמושים בכפפות איגרוף מתאבקים.


ייתכן מאוד שגם אם היה מדובר בסרטון חדש סרטון כזה היה זוכה לתפוצה רחבה. אם ההנחה הזו נכונה הרי שיש ללמוד מכל משהו גם על המגבלה של ערוץ ההפצה הזה-זהו ערוץ הפצה שדן לתפוצה רחבה רק מה שמעניין רלוונטי ומשעשע את בני זמנו, ולא את הפריטים שהם "רק" בעלי ערך היסטורי. במילים אחרות הפלטפורמה החברתית לא מחוללת קסמים, היא יודעת לשמש מגבר לכוחות הפועלים בעולם האמיתי ולא מייצרת תחומי עניין יש מאין. ייתכן שבסופו של דבר לאחר שעולם המידע החדש יתייצב, הוא יהיה פחות או יותר בבואה של סדרי הכוחות בעולם האמיתי, וכפי שבעולם האמיתי רוב הפריטים בארכיון של ספריה מעוררים עניין בקבוצה מוגבלת של גולשים כך גם בעולם הפלטפורמות החברתיות.

לפוסט זה פורסמו 3 תגובות הוסף תגובה

3 תגובות על המקל של הנשיא רוזוולט והשפעת יוטיוב על מושג הספריה

  1. מאת נועה רביבי-כהן‏:

    הקרב חתולים הזה פשוט דוחה,אדיסון עובר אצלי לרשימה השחורה

  2. מאת צבי‏:

    יופי של סרטים מצאתי שם,כולל סרטים בהם שומעים הקלטות של רוזוולט ורואים תמונה

  3. מאת א. צפון‏:

    בס"ד
    יו טיוב אתר בעייתי,הרבה מוץ בצד התבן

השאר תגובה